פעולה אנושה // Fatal Operation
צילום סטילס: נטשה שחנס
צילום סטילס: רפאל שחרי
Mr. Schmitt claims that he is pale and that his leg hurts. Two clowns offer him to get rid of the pain by cutting the leg off. When the pain persists, the clowns saw Mr. Schmitt’s limbs one by one.
The clown scene, taken from Bertolt Brecht’s ‘The Baden-Baden Lesson on Consent’, is performed cyclically every half an hour. Mr. Schmitt's body is reassembled towards every performance, in which he will be deconstructed again.
In other spaces, the audience is invited to experience remains of the work on the performance: “The Showing”- a trialogue between three television sets; a lecture, “Theatre as Assembly Line of the Human”; and a sawing workshop.
מר שמיט טוען שהוא חיוור ורגלו כואבת. שני ליצנים מציעים לו להיפטר מהכאב באמצעות חיתוך הרגל. כשהכאב לא מרפה, מנסרים הליצנים את איבריו של מר שמיט בזה אחר זה.
הצגת סצנת הליצנים מתוך ׳המחזה הלימודי של באדן באדן על ההסכמה׳ מאת ברטולט ברכט מועלית במחזוריות בכל חצי שעה. מר שמיט נבנה מחדש לכדי צורה לקראת כל הצגה על מנת שבמהלכה שוב יפורקו איבריו.
בחללים האחרים מוזמן הקהל לחוות שאריות של תהליך העבודה על בניית ההצגה: "ההראיה" - טריאלוג בין שלוש טלוויזיות, לימוד "התיאטרון כפס ייצור של האנושי" וסדנת ניסור.
צילום סטילס: תמר אייזנברג
Process
The work was created as a response to the establishment of “HaMiffal” (The Factory), an art project that turned an abandoned building in Jerusalem into an arts and culture center.
Rehearsals took place alongside the physical conversion of the building into an artistic space, and the founding of HaMiffal’s collective. While we examined the nature of our work, the space around us came into being, gained its shape and its identity. The creative process responded to these changes, and was influenced by the living currents of activity that surrounded us.
על התהליך
העבודה נוצרה בתגובה לבניית המפעל- פרויקט אמנות, שהפך בניין ירושלמי נטוש למרכז אמנות ותרבות.
החזרות התקיימו במקביל לבנייה הפיזית של המבנה והפיכתו לחלל אמנות ולהקמת הקולקטיב של חברי המפעל. תוך שאנחנו מבררים את טיבה של העבודה שלנו התהווה החלל סביבנו, לבש צורה וקיבל זהות. היצירה הגיבה להשתנות והושפעה מהזרמים החיים של העשייה שסבבה אותנו.
By: Bertolt Brecht // Curator and Director: Brachi Lipshitz // Dramaturgy: Noa Elran // Actors: Josef Albalak, Iftach Leibovic, Galit Tzabari // Music: Yonatan Niv // Costume Design: Yaara Zadok // Artistic Advice: Tamar Ginati // Photography and Editing - “The Showing” Installation: Noa Elran // Teacher: Dr. Yair Lipshitz // Sawing Workshop: the “Empty House” Group // Still Photos: Tamar Eisenberg // Videography and Editing: Eden Kalif
מאת: ברטולט ברכט // אוצרות ובימוי: ברכי ליפשיץ // דרמטורגיה: נעה אלרן // משחק:יוסף אלבלק, יפתח ליבוביץ', גלית צברי // מוזיקה: יונתן ניב // עיצוב תלבושות: יערה צדוק // ייעוץ אמנותי: תמר גינתי // צילום ועריכת מיצג ״ההראיה״: נועה אלרן // מורה: ד״ר יאיר ליפשיץ // סדנת ניסור: קבוצת ״בית ריק״ // צילום ועריכת וידאו: עדן כליף
The event was first staged as part of New Spirit’s “Otzarot” line
Artistic Director: Moran Aviv // Producer: Noga Savion
The work participated in the 360˚ Festival, 2017.
האירוע עלה לראשונה במסגרת אירועי ״אוצרות״ של ״הרוח החדשה״ בניהולה האמנותי של מורן אביב ובהפקה של נגה חביון העבודה השתתפה בפסטיבל˚360 שנת 2017
״אנחנו יכולים לנסר לך את הראש, אם יש לך שם כאלה מחשבות מטופשות״
מתוך המחזה