top of page

ים יבשה

//

Sea, Land

      צילום סטילס: מעוז ויסטוך

Old Serah’s Wandering Circus presents the Exodus. Nahshon the stuntman recreates the jump into the sea; the Egyptian sorcerer presents magic tricks that rival those of Moses; and the clowns Datan and Aviram perform bits of buffoonery. The show ends with a celebration involving the audience. Together with Miriam, the audience creates the rhythm of freedom.

Process

I created a process in which the encounter between the various performers adds layers to the event, and undermines the main story’s uniformity. I played with the possibility to bring together the world of theatre and other worlds that are close to it: magic shows, musical performances, and circus.

The Jewish traditional depiction of each character became the stimulus for the theatrical language. For example, Datan and Aviram are considered in Jewish tradition to be a couple of complainers who defied Moses and got swallowed by the earth. In the show the became clowns who wish to badmouth Moses, disappear suddenly, pop up, and disappear again all through the performance.

We started the process with personal rehearsals, in which I learned the performative language of each performer and her approach to the work. Towards the event we met for group rehearsals and structured the encounters between the characters and the action in space.

By: Sarit Zussman, Yair Lipshitz //  Director: Brachi Lipshitz  //  Set and Costume Design: Yaara Zadok  //  Music: Nadav Vikinski  //  Performers: Yaara Barbash, Nadav Bossem, Eran Kraus, Adili Liberman, Noam Rubinstein/Ariel Keren, Galit Tzabari, Moran Tzadok

Original Production by Beit Avi Chai

הקרקס הנודד של סרח הזקנה מציג את סיפור יציאת מצרים. נחשון הפעלולן משחזר את הקפיצה לים, החרטום מציג קסמים המתחרים בניסים של משה והליצנים דתן ואבירם מופיעים בקטעי ליצנות.

המופע מסתיים בחגיגה משותפת עם הקהל. בהובלתה של מרים יוצר הקהל את מקצב חג החירות.

על התהליך

בניתי תהליך שבו עצם המפגש בין הפרפורמרים מרבד את האירוע ויוצר חוסר אחידות של הסיפור המרכזי. שיחקתי עם האפשרות להפגיש את עולם התיאטרון עם עולמות שקרובים אליו- מופעי קסמים, מופעי מוזיקה וקרקס.

הייצוג במסורת על כל אחת מהדמויות הפך לחומר לבניית שפה בימתית. כך למשל דתן ואבירם נחשבים לפי המסורת לצמד מתלוננים שמרדו בהנהגתו של משה ונבלעו באדמה. בהצגה הם הפכו לליצנים שמבקשים להשמיץ את משה, נעלמים, צצים ונעלמים שוב לאורך המופע.

התחלנו את העבודה בחזרות אישיות, שבהן למדתי את השפה הבימתית של כל פרפורמר ואת גישתו לעבודה. לקראת המופע נפגשנו לחזרות קבוצתיות ובנינו את המפגשים בין הדמויות ואת העבודה בחלל.

מחזה: שרית זוסמן , יאיר ליפשיץ //  בימוי: ברכי ליפשיץ  //  עיצוב חלל ותלבושות: יערה צדוק //  עיצוב תאורה: זקי קוואסמי //  מוזיקה: נדב ויקינסקי //  פרפורמרים: נדב בושם, יערה ברבש, עדילי ליברמן, גלית צברי, מורן צדוק, נועם רובינשטין/ אריאל קרן, ערן קראוס

הצגת מקור של בית אבי חי

״ללכת במדבר ארבעים שנה, זה סבל מתמשך. כאבים של פלטפוס ושפשפת, עור שרוף ועקיצות של יתושים. אתם יושבים מסובים על כריות רכות, נהנים מהחיים ומאשימים אותנו שאנחנו הנודניקים. מפונקים. לעצמכם אתם דווקא  דואגים יפה יפה. אתם מסודרים. אתם אומרים מרור ואוכלים חסה, טובלים בחרוסת וטעים. מה רע? ארבעים שנה במדבר זה לא חסה זה זיפת. הארץ שהגענו אליה ונלחמנו עליה זה זיפת. העם שלנו זה זיפת. וגם הלהקה הזו זה זיפת. זיפת״

מתוך המחזה

bottom of page